דבר המנהלת

דבר המנהלת- ערב ראש השנה
 
 

בילדותי, בבית כנסת השכונתי ,אחד מהרגעים להם חיכיתי כל שנה בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים

היא תפילת – הנני העני ממעש- תפילת שליח הציבור, בנוסח אשכנז לפני תפילת מוסף של ראש השנה ויום כיפור.
זוכרת דממה באוויר  את הרב קלין, שהיה עטור זקן ארוך ולבוש לבן, שליח הציבור ,רב הבית כנסת, זוכרת את קולו  נשבר  והוא פורץ בבכי.
ילדה הייתי…וכל שנה דמעות ממלאות את עיני…מתרגשת…רגע מיוחד…
גם היום, במרחק של שנים, כבר לא אותו מקום וגם לא אותו חזן, אני יכולה לעצום את עיני …לשמוע את הקול הנשבר…
ולהתגעגע לעוצמה של התחינה- "היה נא מצליח דרכי אשר אני הולך לבקש רחמים על ועל שולחי"
להתפלל על התפילה 
 
שאלתי את ביתי – מה היא רוצה ליום הולדת מתנה
תשובה ראשונה היתה – " לא יודעת" 
אח"כ זה התחלף- " זה יקר מידי"
כשקצת לחצתי שתגיד= היא ענתה " לא מגיע לי"
ובסוף היא הודתה- "אני מפחדת להתאכזב,אם  אני אבקש ולא אקבל.."
בסוף היא נשברה וביקשה בובת ניו יורק….(פרופורציה של ילדים…אחרי כזאת הקדמה כבר הייתי חייבת לקנות😂)
 
 גם אנחנו שבאים להתפלל ולבקש- מלאים במחסומים
של – לא יודעים על מה, ,לא להגזים, ,מבוכה- של מי אנחנו שכל שנה באים אומרים סליחה ומבקשים מחדש,
ובעיקר- מפחדים שיש תפילות – שגם אם נבקש לא יתגשמו….
להתפלל על התפילה- להתפלל שנהיה  מעל המחשבות, להתפלל שהתפילה תצליח לצאת מלב נשבר , כואב ואוהב.
שנגיד אשר על ליבנו- שנצליח להיות שם- לעמוד להתפלל להודות ולבקש.
 
שיתוף אישי- כבר יותר מ11 שנים- אני מנהלת את בית ספר האלה
ככל שעוברים השנים- הציבור גדל,משתנה, דורש, מבקש אחר- ואני מבקשת להיות שליחה. של כולם…להיות טובה ..
דווקא בשם הציבור (מערכת) לא תמיד יכולה להענות לכל בקשה או טענה,
הורה שמבקש להעביר את הילד שלו כיתה, תלמיד שמבקש לא לבוא עם תלבושת (לא ככ נורא),  מורה שמבקש יום חופשי,
מערכת שעות שגורמת לקצר יום לימודים, דיונים על  כספי הורים, אמירה של  תפיסה חינוכית שלא מתאימה לכולם…
להוביל- מורים, הורים, תלמידים בדרך משותפת, להפוך אותם לציבור …
להיות שליחה של כולם – לא תמיד פשוט , לא תמיד נעים ולא תמיד קל.
אתמול בערב- כשעוגת התמרים בתנור , התכתבתי עם קבוצת הורים שביקשו ממני לעזור להחריג אותם מבידוד של הסעה. 
אני מבינה את המשמעות -בידוד…ערב ראש השנה….
אני יושבת וקוראת בןואצאפ- בקשה אחר בקשה, עיני דומעות ..שליחת ציבור…מה אני יכולה לעשות?
רגע לפני שאני מתקשרת ל'אתי דבש' ,רפרנטית משרד החינוך  בענייני  קורונה -אומרת
 "היה נא מצליח דרכי אשר אני הולך לבקש רחמים על שולחי…"
 
 
הורים , מורים, תלמידים יקרים
ערב ראש השנה תשפ"ב
מבקשת לאחל לכולם
שכל התפילות יצליחו , יעלו מעלה ויתקבלו
ותהיה לנו שנה טובה.
מבקשת ביחד אתכם להתפלל
באותה התרגשות ואותו רעד ואולי הפעם אני מבינה – את הדמעות והכאב שאז בתור ילדה הרגשתי ולא הבנתי,
להיות שליחת ציבור ולעמוד מול הקב"ה במקום של -הנני העני ממעש:
 

 בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ.
לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁדַּי, אָיֹם וְנוֹרָא,

 הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי.
וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.
וְאַל יְהִי שׁוּם מִכְשׁוֹל בִּתְפִלָּתִי.
בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
 
חג שמח!
שנה טובה!
שרה- מנהלת